עונת הכדורגל באירופה אמנם הסתיימה, אין אליפות עולם או אליפות אירופה באופק -ואף על פי-כן, אין רגע דל. במרכזו של אחד הסיפורים הגדולים ביותר של הקיץ עומד ראיין גיגס. הקשר השמאלי הנהדר של מנצ'סטר יונייטד, שהפך כמעט בין-לילה לכוכב מדורי הרכילות – ולא מהסיבות הנכונות. אז איך הפך גיגס מיקיר הממלכה לדמות שנויה במחלוקת, ומה הקשר לטוויטר?
על מנת להבין את הדברים לעומקם, חשוב להזכיר בתחילה את העובדה כי לאורך שנים נתפס ראיין גיגס כאחד האנשים הערכיים והמוסריים ביותר שידע הכדורגל האנגלי. בעידן בו כמעט כל שחקן בנבחרת האנגלית לכלך את תדמיתו עם סיפור עסיסי, היה גיגס למופת של ממש – הן על המגרש והן מחוצה לו. השחקן הוולשי השכיל למתג את עצמו לאורך שנים כאדם שקט ורגוע שלא מבקש דבר מלבד להעניק לאוהדי הקבוצה בה שיחק את מבוקשם – רגעים עוצרי נשימה.
חייו האישיים של גיגס לעולם לא עניינו את הצהובונים לאור העובדה כי הוא היה פשוט משעמם מדי: נשוי ואב לשניים, שגריר של ארגון יוניצ"ף וזוכה אות מסדר האימפריה הבריטית על רקע תרומתו הרבה לעולם הכדורגל בפרט ולזה הספורטיבי בכלל. ואז הגיע חודש מאי האחרון.
החטא ועונשו
העיתונים האנגלים, חובבי השערוריות, דיווחו כי שחקן בכיר ביותר מהליגה הבכירה באנגליה ניסה ואף הצליח להוציא צו איסור פרסום, שמטרתו הייתה למנוע את חשיפתו הצפויה של הרומן בין גיגס לאימוג'ן תומאס, כוכבת ריאליטי להוטת שהשתתפה בגרסה הבריטית של "האח הגדול". כפי שניתן היה לצפות, השמועות בדבר זהותו של השחקן קיבלו חיים משלהם ועד מהרה היה גיגס לאחד החשודים המיידים בפרשה.
מבחינתו של גיגס הייתה זו רק תחילת הפרשה שהסתבכה. מיד לאחר הפרסומים האינטרנטיים, דווח כי השחקן הגיש תביעה כנגד הרשת החברתית "טוויטר" בטענה כי משתמשי הרשת חשפו את שמו בריש גלי על אף צו איסור הפרסום. היה מי שציין, ובמידה רבה של צדק, כי גיגס לא שמע לעולם על "אפקט סטרייסנד", המתאר תופעה אינטרנטית שעיקרה בכך שכל ניסיון לחסום את חשיפתו של מידע זה או אחר – יוביל כפרדוקס של ממש לפרסום מאסיבי ומשמעותי עוד יותר של אותו המידע. וזה בדיוק מה שקרה לאדם שנחשב עד לפני כחודשיים לאיש המשפחה האולטימטיבי.
סביר להניח שכל הפיאסקו עם הטוויטר היה נמנע בנקל אילו היה גיגס מחזיק בחשבון טוויטר פעיל שבו הוא יכול היה להגיב בזמן אמת על הדיווחים הנוגעים אליו במישרין. נוכחות פעילה ברשתות החברתיות הגדולות הינן בבחינת מרכיב יסוד בכל אסטרטגיה של ניהול משברים. העובדה כי ראיין גיגס לא עשה מעולם שימוש ברשת הטוויטר וכתוצאה מכך גם לא הבין ככל הנראה את הדינמיקה הטמונה בבסיסה – הביאה אותו לקבל החלטה בעייתית שהתבררה תוך זמן קצר כאומללה.
ואם השמועות הללו לא הספיקו, הרי שתדמיתו הנקייה של גיגס ספגה מכה אנושה עת גיסתו החליטה לספר לכל מי שרצה לשמוע כי גם היא ניהלה רומן עם הכדורגלן. במשך 8 שנים, גם לפני וגם אחרי שנישאה לאחיו – ואף נכנסה ממנו להריון. למרות הכל הודיעה סטייסי, אישתו של גיגס כי היא מוכנה לסלוח לו על כל טעויות העבר – לטובת העתיד.
מזעור נזקים בדרך לשיקום התדמית
בסקר שנערך בקרב אוהדי מנצ'סטר יונייטד שהתבקשו להגיב על חייו האישיים של אלילם טענו מרביתם כי כל עוד הוא מספק את הסחורה על הדשא – הרי שחייו האישיים, מרתקים לפתע ככל שיהיו – אינו בראש מעייניהם. גם המפרסמים. יתר אזרחי בריטניה יש לציין – לא היו כה סלחנים. גיגס עצמו הבין כי הגיע הזמן לתקן והתנצל בפני אשתו, משפחתו ומעריציו והבטיח כי כל השערוריות יהפכו לנחלת העבר. הייתה זו אסטרטגיית המיתוג הנכונה ביותר – להתנצל מעומק לבו ולהפוך כמעט בבת אחת שוב לחביב הקהל.
אחד המדדים המשמעותיים ביותר לשאלת הפגיעה במותג האישי של ספורטאי הוא כמות המפרסמים המסחריים שהחליטו לנתק קשר עם השחקן. קובי בראיינט שהואשם באונס לפני מספר שנים איבד כמה חוזי פרסום יוקרתיים, אך ככל שחלפו הימים – כך חזרו גם החוזים. כך היה גם עם טייגר וודס שהואשם גם כן בבגידה. ומה באשר לגיגס? אף מפרסם בעל שיעור קומה עוד לא נקט בצעדים של ממש כנגדו. אם יצליח הזוג להשכין שלום בית, סביר להניח כי הדברים לא ישתנו. ובכל זאת, מוקדם עוד לקבוע בוודאות מה יעלה בגורלם של כלל הקמפיינים. מה שבטוח הוא שתדמיתו של ראיין גיגס לא תחזור להיות כמו בעבר.
אז מה ניתן ללמוד מסיפורו של שחקן הכדורגל יוצא הדופן שהפך לבוגד סדרתי? הדבר החשוב ביותר הוא שאל לנו לזלזל בכוחה של המדיה החברתית ובמקרה הזה של רשת הטוויטר. אנו חיים בעולם שבו מיליוני מסרים בני 140 תווים מועברים מדי יום – כל ניסיון לנסות ולחסום את תעבורת המידע הזו – צפויה להסתיים בכישלון צורם ועל כן חשיבותו של המיתוג האישי בכלל והמיתוג האישי באינטרנט בפרט מקבל משנה תוקף. כולנו בני אדם וכולנו עושים טעויות – הפקת לקחים והימנעות מחזרה על הטעויות הללו הם המפתח לעתיד טוב יותר.
