כל מי שהולך לפסיכולוג או פסיכיאטר יודע שהוא נכנס למשוואה חד-צדדית: המטופל יודע הכל עלייך, אבל אתה לא יודע כלום על המטופל. הטיפול הפסיכולוגי/פסיכיאטרי מבוסס על כך שחייו של המטפל הם אישיים וחסויים בפני המטופל, אך מה קורה כאשר חייו של המטפל חשופים לכל בתוצאות החיפוש תחת שמו ב-Google?
טור דעה של הפסיכיאטרית אנה פלס (ANNA FELS) שהתפרסם לפני כחודש בניו יורק טיימס, חושף את האפקט שיש למוניטין האינטרנטי של המטפל המתקבל מתוצאות החיפוש של Google. ד"ר פלס מסבירה כי חשיפת חייו האישיים של הפסיכולוג/פסיכיאטר וההשלכות של כך על היחסים בטיפול, יכולות לשנות את מאזן יחסי הכוחות בין המטפל למטופל.
מה קורה שהמטופל מחפש את המטפל ב-Google ומגיע עם המידע הזה לטיפול?
ד"ר פלס מספרת במאמרה על מספר מקרים בהם נאלצו המטפלים לעמוד בחשיפת חייהם בפני המטופלים שלהם. לדוגמא מקרה בו אחד המטופלים שלה, הגיע עם תיקייה שכוללת ניירות מודפסים של מידע אותו מצא בתוצאות החיפוש של Google. בתיקייה היה ניתן למצוא תמונה של ד"ר פלס עם אמא שלה בגיל 7, אשר פורסמה בעיתון מקומי, תכניות אדריכליות של תוספות בניה לבית שלה, הודעה על כך שסבה הפך להיות עורך מגזין בגילו המבוגר וההיסטוריה של אחיה כסטודנט מהפכן.
ד"ר פלס מספרת כי היא שכחה שהמידע הזה היה נמצא ברשת, וחלק ממנו אף לא ידעה שבכלל קיים. המשמעות של זה היא שהמטופל לא רק חשף פרטים אישיים עליה, אלא גילה פרטים שהיא לא ידעה על חייה.
בפסיכולוגיה יש כללים מאוד ברורים לגבי חשיפת מידע כלשהו על המטפל ויש לעבד את המידע הזה בדיוק כמו כל עניין שאיתו מגיע המטופל. עם זאת, ד"ר פלס מתארת שאחזה בה תדהמה, במיוחד לנכוח העובדה כי המטופל שלה הרגיש שהוא מחזיק באוצר. זה הרגע בו היא הבינה כי היכולת של המטפל להישאר אנונימי, מסתורי, פרטי ובעל כוח וסמכות, כבר לא קיימת יותר ולא רלוונטית לעידן של Google.
כיצד המידע שהוא מוצא ב- Google יכול להשפיע על התנהגות המטפל?
המטופלים נגישים לכמויות עצומות של מידע על המטפלים שלהם והדבר יכול לשנות את היחסים הטיפוליים. כיום, מטפלים יצטרכו לבחון טוב את חייהם ואת הפרסומים שלהם מחוץ לחדר הטיפולים. למשל, אם מטפל נותן הרצאות ומופיע בכנסים, כיום הוא צריך לקחת בחשבון את ההשפעה שתהיה לזה על המטופלים שלו – לדוגמא, אם הוא כתב מאמר פמיניסטי, יגיעו אליו רק נשים?
ומה לגבי ההיסטוריה של המטפלים? אם המטפל היה בעברו זמר מוכשר, למשל, הדבר יכול להשפיע על הטיפול בצורה שההעברה תהיה רומנטית ואידילית. כמו כן, דרך Google ניתן לגלות את הנטייה המינית של המטפל, התחביבים שלו וכדומה. טשטוש בגבולות ביi האישי למקצועי במהלך טיפול יכול להיות מאוד מפחיד.
מה קורה כאשר המטפל מחפש אחר שמו של המטופל ב- Google?
ד"ר פלס מדגישה כי כאשר המטפל מחפש מידע על המטופל, ישנה סכנה לאובייקטיביות. לדוגמא: אם מטפל יראה סרטונים של המטופל ביוטיוב, או יגלה שיש לו עבר מפוקפק – האם יוכל להעריך את המטופל בעיניים אובייקטיביות וללא הנחות מוקדמות, לטוב או לרע?
מצד שני, מידע שיכולים לקבל מטפלים על המטופלים שלהם, יכול לתת להם פרספקטיבה רחבה יותר, מהמידע שהם מקבלים מהמטופל עצמו. מידע כזה יכול להיות נייטראלי, אם הוא מגיע מגוף שלילי (לדוגמא: כתבה באתר חדשות), ומצד שני הוא יכול להיות אישי אם הוא מגיע מהמטפל עצמו (לדוגמא: בלוג אישי או פרופיל פייסבוק).
המידע המוקדם ששני הצדדים יכולים לקבל דרך חיפוש ב- Google הוא מידע שיכול לשמש גם לסחיטות של המטופל מהמטפל, אם לא יקבל מה שהוא רוצה. באופן זה הוא יכול להפיץ עליו שקרים באינטרנט שיהרסו את המוניטין האינטרנטי שלו. לסיכום, חשוב לציין כי ניהול המוניטין ב- Google של רופאים, אישי ציבור ונותני שירות ללקוחות, הוא חשוב מאין כמוהו בעיקר כאשר הפרטיות מהווה חלק אינהרנטי מאופן ההתקשרות.
