לפני כחצי שנה סיפרנו לכם על ניצחונו של א.מ., נכה צה”ל, שסבל מנזק מצטבר במישור האישי בעקבות מידע משפטי ישן שהתפרסם באתר תולעת המשפט. בית המשפט הורה להסיר את המידע, אך לצערנו מדובר בטיפה בים.
רוב האתרים המשפטיים בישראל מסירים מידע, או לפחות את השם, לאחר שאנו פונים אליהם בצורה מסודרת ומנומקת. הבעלים של אתר תולעת המשפט מסרב באופן עקרוני/אידיאולוגי ואינו מוכן להסיר מידע, בין אם אנו פונים אליו ובין אם הנפגעים. החוק בישראל עומד לצידו והוא יכול להמשיך לפרסם מידע משפטי, לעיתים אינטימי ואישי, מבלי שיידרש להסירו.
גם לאחר שהוסר המידע של א.מ., אנחנו עדיין ממשיכים לקבל פניות רבות מאנשים פרטיים ומחברות, שחשים כי נגרם להם עוול בכך שהמידע ממשיך להופיע במיקום גבוה בתוצאות החיפוש של Google תחת שמם או תחת שם העסק שלהם ואין להם אפשרות למחוק אותו. כעת אנו מביאים שני סיפורים נוספים – של ע' ושל מ'.
"לא הוגן שהבת שלי צריכה לסבול בגללי"
"על העבירה שלי אני שילמתי את המחיר, זה היה לפני 10 שנים", סיפרה ע'. "במשך שנתיים עזרתי לילדים בסיכון ממשפחות חלשות והתנדבתי באהבה, אבל עדיין הפרטים נמצאים באתר תולעת המשפט. אני רוצה לשתף בקושי שלי".
ע' העידה על מה שאירע: "אמא אחת מהגן של הבת שלי הפיצה עליי שמועות רק מלקרוא בגוגל את המקרה שלי. כתוצאה מכך היא ועוד אמהות אחרות לא הרשו לילדות שלהן לשחק ולהיפגש עם הבת שלי. זאת הרגשה נוראית, כל כך לא הוגן שהבת שלי צריכה לסבול בגללי, והכל בגלל האתר הזה שמאפשר לסתם אנשים חטטנים לקרוא על הצרות של אנשים אחרים. חייבים לפעול נגדם להסיר את המידע הכל כך לא רלוונטי. אני נמצאת כרגע בעבודה ולא אומרת מהו שם המשפחה האמיתי שלי. פשוט חזרתי לשם הוריי. אני חוששת שסתם מישהו שעובד איתי יחפש עליי בגוגל, אני לא מבינה מה זה נותן להם?".
"השם הטוב לא יותר חשוב מזכות הציבור לדעת?"
גם מ' סיפר לנו את סיפורו: "לפני כ-12 שנים ביקשתי להישפט על קנס איזוטרי, כשהשתמשתי באוזניות (תוך כדי נהיגה). כשאתה מבקש להישפט נפתח בעצם תיק בבית המשפט לתעבורה. מאז שתולעת המשפט עלו לאוויר, כשמקישים את השם שלי בגוגל רואים את זה בתוצאה הראשונה או השנייה".
"פניתי אליהם והם סירבו להסיר. הדבר הזה פוגע לי השם הטוב ובנראות הדיגיטלית שלי. אני נושא משרה בחברה. כאשר התמודדתי על התפקיד זה לא עשה לי בעיות. הם בדקו וראו שזה שטותי, אבל העניין הוא עצם העובדה שזה נמצא בעמוד הראשון של גוגל. כשפניתי להסיר אמרו לי שאין בחוק את "הזכות להישכח"".
עוד הוסיף: "מבחינתם אם אין טעות, אז אין סיבה למחוק את זה. היה לי ויכוח איתם – האם הזכות לפרטיות ולשם טוב לא גדולה יותר מזכות הציבור לדעת. את מי מעניין שקיבלת קנס על אוזניות לפני 12 שנה? צריך להיות זמן מסוים שלאחריו דברים הופכים להיות ללא רלוונטיים".
סיפורים אלה, ועוד רבים אחרים, מספקים עוד הוכחה לכך ש’הזכות להישכח’ חייבת להיחקק כמה שיותר מהר. באירופה ה’זכות להישכח’ מוכרת ונחקקה בחוק, אך בישראל הנושא לא נמצא על סדר היום אצל אף ממשלה.
