במקרים רבים במהלך פעילות ההכנה לפרויקטים של ניהול מוניטין באינטרנט או אפילו במסגרת הפרויקט עצמו, יש לטפל באזכור שלילי או במספר אזכורים המופיעים בתוצאות החיפוש, אותם לא ניתן להסיר ללא פנייה לגורם משפטי. מדובר במצבים בהם פנייה לבעלי אתרים/בלוגים בצינורות המקובלים לא מתאפשרת או נתקלת בסירוב, או כאשר פנייה ל- Google אינה נותנת את המענה הרצוי. במקרה כזה, מומלץ לבצע פנייה משפטית בליווי אישי של גורם מקצועי, על מנת להסיר את האזכור.
כמובילים בתחום ניהול המוניטין, אנו מקפידים על אינטראקציה הדוקה עם עורכי דין, למטרות ייעוץ משפטי בנושאי אינטרנט ותקשורת. במהלך שנות פעילותינו הרבות התייעצנו ועבדנו בשיתוף פעולה עם גורם משפטי מקצועי, הן לצורך מתן חוות דעת והן לצורך פניה ישירה לבעלי אתרים – במיוחד אתרי חדשות או פלטפורמות כמו Google ו- Facebook.
לפניכם רשימה של מספר עורכי דין מומלצים בתחום (לפי סדר אלפביתי):
עו"ד גיא אופיר
עובד כעו"ד משנת 2006 והחל דרכו במשרדו של עידו לוין בת"א. כיום מנהל גיא אופיר את משרד עורכי הדין על שמו ובנוסף הוא מכהן במספר תפקידי מפתח בתחום האינטרנט בישראל ובמגוון תחומי משפט נוספים.
תיק בולט: צחי רוזנטל, אותו ייצג עו"ד אופיר, ביקש מבית המשפט כי יוציא צו מניעה המורה ל- Google לחדול מפרסום לשון הרע במנגנון ההשלמה האוטומטי, כך שיחדל מלהוסיף לשאילתת חיפוש עבור השם "צחי רוזנטל" את המילים: "רמאי", "נוכל", "הונאה" – בטענה טען בתביעה כי מדובר בפרסום פוגעני שגרם נזק רב לשמו ופגע בפרטיותו. במהלך ניהול התיק הראו התובעים ממשרד עו"ד גיא אופיר לשופטת, ריבה ניב, כי ניתן לבצע מניפולציה במנגנון ההשלמה האוטומטי. רוזנטל הגיע להסדר פשרה עם גוגל, במסגרתו שילמה לו גוגל כ-30 אלף שקל וחוייבה למנוע להבא את ההשלמה המשמיצה
אלי הלם
בעל וותק של כ-20 שנה בעריכת דין ובייצוג בבתי משפט ובהליכי בוררות וטריבונלים. למשרד על שמו מומחיות בתחומים רשלנות ואחריות מקצועית. עו"ד אלי הלם כתב את הספרים: "רשלנות מקצועית של עורכי דין" ו "דיני הגנת הפרטיות".
תיק בולט: בית משפט השלום בתל אביב קבע שחברת הנדל"ן "שפיר מגורים", אותה ייצג משרדו של עו"ד הלם, תפוצה ב-20 אלף שקל על ידי עורך דין שלטענתה פרסם עליה לשון הרע, ופעל לטרפד פרויקט פינוי-בינוי שניסתה לקדם במתחם מגורים בבת ים.
עו"ד עמית וולף
בוגר תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למשפטים. חלק מצוות המשרד ב'מירה וולף, משרד עורכי דין' חבר לשכת עורכי הדין בישראל, 2009. תחומי מומחיות: דיני הקניין הרוחני, לרבות זכויות יוצרים, ייצוג אמנים ויוצרים, סימני מסחר, מדגמים, פטנטים, עוולות מסחריות, דיני אינטרנט ומחשבים, כינוס ותפישת נכסים, דיני לשון הרע והגנת הפרטיות.
תיק בולט: הוכחת הפרות זכויות יוצרים של כ- 40 יצירות אמנות בעלות מאפיינים אסטרולוגיים, זאת בניגוד להסכם שבין הצדדים ובניגוד להוראות הדין. ההפרות כללו, בין היתר, הצגת הנתבעת את עצמה כיוצרת היצירות, עריכת שינויים ביצירות, וכן העתקתן של היצירות והעמדתן לרשות הציבור בין היתר ברשת האינטרנט. נפסק פיצוי כספי וכן ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעת לבצע כל פעולה שיש בה כדי להפר את ההסכם בין הצדדים ו/או את זכויותיה שונות של התובעות הנוגעות ליצירות.
יורם ליכטנשטיין
המשרד בניהולו של עו"ד ליכטנשטיין עוסק בדיני חברות ומשפט מסחרי, דיני חוזים בתחומים: מסחר, היי-טק, בידור, תקשורת ומדיה, אינטרנט, לשון הרע, פרטיות, חוסר הגינות בתחרות, חברות סטארט-אפ ועוד.
תיק בולט: המשרד ייצג מפעיל אתר בו פורסמו אלפי לינקים לפידים של משחקי כדורגל בשידור חי מהפרמייר ליג. עו"ד ליכטנשטיין הצליח לשכנע את בית המשפט המחוזי שלא מבוצעת הפרה, ואם יש הפרה – הרי השימוש אותו עשה היה שימוש הוגן. בעליון הפכו את ההחלטה ביחס לזכויות יוצרים, אבל קיבלו את טענת המשרד לפיה לא ניתן לחשוף את פרטי הלקוח, ובכך נסתיימה התביעה.
עו"ד יהונתן קלינגר
עורך דין משנת 2005, העוסק בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק. המשרד על שמו מציע פתרונות משפטיים מקיפים כגון: רישום חברה, עריכת הסכמי מייסדים, הכנת הסכמי העסקה לעובדים, סיוע במו"מ להשקעות ועוד. בנוסף, מציע יהונתן קלינגר ייעוץ בנושאי חופש הביטוי וזכויות דיגיטליות.
תיק בולט: בתביעה שהוגשה כנגד פייסבוק בבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עו"ד יונתן קלינגר, דורש דורי בן ישראל, מנהל אתר "המיזבלה", צו מניעה קבוע שיגן עליו "מהביריונות של הרשת החברתית". לטענת בן ישראל, פייסבוק חסמו את הדומיין שלו משיתוף וכן מחקו מליוני שיתופים קודמים, בעקבות כתבות ביקורתיות על התנהלות חברת פייסבוק ישראל, מנהל המשברים שלה זמיר דחב"ש והמנכ"לית עדי סופר תאני.
