לפני כשבועיים התבשרנו כי כתב התרבות אלון עוזיאל, שחגג בהלוויה של סמי עופר, פוטר מעבודתו באתר האינטרנט וואלה! זה קרה אחרי שפרסם בבלוג שלו את חוויותיו מהמסיבה שערך בביתו שברח' טרומפלדור, בזמן שעשירי הארץ חולקים כבוד אחרון לאיל ההון מתחת למרפסת שלו.
עוזיאל התכוון שהפרסום יעשה רעש – אם תרצו מעין מחאה של הבלוגר הקטן נגד ההון והשלטון, אבל לא בטוח שהעריך נכון את תוצאות מעשיו ואת הנזק שהם יכולים לגרום לו לקריירה.
עוזיאל לא לבד. לפניכם 4 סיפורים על כאלה שאיבדו משרה ואפילו קריירה בגלל התנהלות אינטרנטית לא נכונה כמו ציוצים בטוויטר.
הפוליטיקאי שלמד שלא כדאי לשקר (או לשלוח תמונות בלבוש מינימלי)
חבר הקוגרס אנתוני וינר מעולם לא היה ביישן, אולם הפעם, הפרשה שמסעירה את הקונגרס בימים האחרונים עשויה להביא לחיסול הקריירה שלו.
תמונה שלו, לא לבוש במיוחד, פרט לתחתונים, הועלתה לחשבון הטוויטר שלו והופצה באופן וויראלי ברשת. מה שהעלה את החשדות, כי הוא יצר קשרים עם נשים באמצעות הרשת החברתית ולהן שלח תמונות שלו בלבוש מינימלי.
בתחילה, טען וינר כי פרצו לחשבונו ואין זה הוא, כשהתברר ששלח את התמונה לידידה בתור בדיחה. בהמשך אף הודה בהתקשרויות מקוונות בלתי נאותות ובשליחת תמונות מסוג זה, לכמה נשים, ועם זאת, התעקש כי לא היה מעבר לכך ואין בכוונתו להיפרד מאשתו או להתפטר.
הסוף ידוע: ווינר נאלץ לוותר על משרתו וללכת הבית בבושת פנים
המאמן שצייץ כי חלוץ הקבוצה לא ישחק יותר, מצא את עצמו בחוץ
לא רק הכדורגל פופולארי בברזיל, אלא גם השימוש ברשת החברתית טוויטר. השילוב בין השניים יכול ליצור פיצוץ, כמו שלמד על בשרו המאמן ונדרליי לושמבורגו.
לפני כשנתיים, בתקופה בה אימן את קבוצת פלמייראס מברזיל, החליט החלוץ קייריסון, לא להגיע לאימון מבלי להתריע או לתרץ. לושמבורגו, רתח וצייץ בטוויטר שלו כי הכוכב הצעיר לא ישחק יותר בקבוצה, כל עוד הוא המאמן. הביקורתיות והנחרצות של הציוץ שלו, הביאו לכך שלושמבורגו, הוא שמצא את עצמו בחוץ בסופו של דבר.
הספד למנהיג החיזבאללה הרוחני, הפך להספד הקריירה שלה
אוקטביה נאסר, עבדה ברשת CNN כעשרים שנה והיתה העורכת הראשית של התחנה לענייני המזרח התיכון.
היא עבדה ככתבת במלחמת עיראק הראשונה וכיסתה אירועים חשובים רבים במזרח התיכון לאורך השנים ובהם מלחמות, רצח רבין ואחרים. לפני כשנה, היא צייצה בטוויטר שלה מששמעה על מותו של של מנהיגה הרוחני של החיזבאללה, האייתוללה פדלאלה, והביעה את צערה והערכתה אליו, ככל הנראה דווקא בשל פועלו למען זכויות נשים בעולם הערבי :
"Sad to hear of the passing of Sayyed Mohammed Hussein Fadlallah… One of Hezbollah's giants I respect a lot."
אבל סיבת הציוץ, כמו גם דיווחיה האמינים והמאוזנים יחסית של נאסר במהלך שנות עבודתה, כבר לא שינו ממש. למחרת פוטרה, בטענה כי אמינותה המקצועית נפגעה.
התבדח על הפגיעה בעיתונאית בכיכר א-תחריר וממש לא צחק אחרון
העיתונאי האמריקאי ניר רוזן, בחר לפקפק בחומרת התקיפה של העיתונאית לארה לוגן בכיכר א-תחריר המצרית ואף התבדח עליה בעמוד הטוויטר שלו וגם הוא שילם על כך במשרתו. הוא הביע את עמדתו השנויה במחלוקת כשכתב:
"Jesus Christ, at a moment when she is going to become a martyr and glorified we should at least remember her role as a major war monger."
בנוסף, הוא התבדח כשהתייחס גם לפגיעה בה, בהשוואה לפגיעה בכתב רשת CNN, אנדרסון קופר:
"It would have been funny if it happened to Anderson too."
ההתנצלויות על גבי עמוד הטוויטר וההכרזה כי יסגור את החשבון שלו בשל הבושה על הרושם הלא נכון שנוצר אודותיו, לא סייעו לו רבות, וזמן קצר לאחר מכן, בפברואר האחרון, הוא אולץ להתפטר ממשרתו כמרצה באונ' ניו-יורק.
אז מה אפשר ללמוד ממקרים אלו ?
טוויטר הוא כלי מצוין להעברת מסרים ולשיווק ברשת.
אולם, יש לקחת בחשבון, שהציוץ, חוצה את גבולות הרשת, ובמידה והוא לא תואם את הערכים המקצועיים שעליכם לשדר במסגרת תפקידכם, הוא יכול להיחשב כפליטת פה לכל דבר, ומסתבר, שגם כעילה לפיטורים.