לפי כתבה שהתפרסמה באתר SearchEngineLand צרפת מפעילה לחץ על Google ליישם את הזכות להישכח גם בדומיינים לא אירופאים באמצעות אולטימטום. ראש ארגון הרגולציה הצרפתית CNIL צוטט בוול סטריט ג'ורנל באומרו: "על מנת שהסרת האזכורים מה-Google יהיו אפקטיבים, הם חייבים להיות מיושמים בכל העולם". רגולטורים מאמינים כי יישום הזכות להישכח בדומיינים לא אירופאים, תביא לאפקטיביות הרצויה של הזכות להישכח.
מאז פסיקת "הזכות להישכח" של בית הדין האירופי במאי 2014, Google הסירה מהאינדקס דומיינים אירופאים, שעמדו לדעתה בקריטריונים של הפסיקה. Google ניצלה את העובדה שהזכות להישכח היא פסיקה אירופאית ולכן יישמה אותה רק על תוצאות שנראות באירופה ולא על יתר התוצאות שמתקבלות באינדקס של Google.com, ואף הקשתה על ההגעה לכתובת Google.com מתוך אירופה (אגב, נסו גם אתם להגיע ל- Google.com מישראל – ותגלו שזה לא כל כך פשוט)…
Google: "עובדים קשה כדי למצוא איזון בין חופש המידע לזכות להישכח"
ב-Google אומרים כי הם עובדים קשה על מנת למצוא את האיזון הנכון בין יישום החוק האירופי והרשויות להגנה על נתונים – "הפסיקה מתמקדת במה שרלוונטי למשתמשים אירופאים וזו הגישה שאנו נוקטים" מציינים ב- Google. בנוסף הם מאמינים שיישום הפסיקה רק על דומיינים אירופאים היא יעילה, בגלל שפחות מ-5% מהחיפושים אשר נעשים באירופה מתבצעים דרך Google.com.
בצרפת ובמדינות אחרות באירופה מאמינים כי הזכות להישכח מתערערת עקב שמירת המידע באינדקס הגלובלי. על כן, Google קיבלה 15 ימים להתמודד עם הדרישה ונכון להיום (22.6) נותרו לה חמישה ימים להגיב לאולטימטום. הקנס שצפוי ל-Google במידה ולא תגיב הוא 150 אלף אירו (כסף קטן בשבילה…). כמו כן, ניתנת לה זכות הערעור בבית המשפט.
מאז פסיקת "הזכות להישכח", Google מדווחת כי קיבלה 270 אלף בקשות, (כמעט מיליון קישורים) כש – 41% מבקשות אלו כובדו על ידה – כפי שניתן לראות בגרף הבא:
האם האיחוד האירופי יכול לשלוט על תוצאות החיפוש של Google מחוץ לאירופה?
בכתבה צוין כי Google צודקת לחלוטין והדחף של האירופאים להסיר לינקים מתוצאות חיפוש גלובליות, שנמצאות מעבר לתחום השיפוט שלהם, הוא שאפתני מידי. למעשה, לאירופה אין שום מעמד משפטי שיכול להשפיע על Google מחוץ לגבולות הטריטוריאליים שלה. מצב זה משול לכך שהממשלה הסינית תוכל לקבוע איך העולם יראה את הטבח בכיכר טיאננמן ותצנזר תוכן מעבר לגבולות סין.
למעשה, מטרת הזכות להישכח היא לאזן בין הזכות לפרטיות של אזרחי אירופה עם זכות הציבור לדעת. מטרה זו היא לגיטימית ורצויה אך היישום שלה מבולבל מבחינה משפטית כי הפסיקה לא קובעת שיש להסיר אזכורים שליליים מהאתרים המקוריים, אלא רק מתוצאות החיפוש של Google.