סביר להניח שבשלב זה רבים מאיתנו כבר מכירים, או לפחות שמעו במידה כזו או אחרת, על פרופסור אמיר חצרוני השנוי במחלוקת. לאחרונה חצרוני עלה שוב לכותרות אחרי שהכריז כי יגיש תביעה על סך מיליון ש"ח נגד פייסבוק, זאת אחרי שהאחרונה סגרה את החשבון שלו ברשת החברתית לצמיתות לאחר שלטענתה הוזהר שוב ושוב להפסיק עם התבטאויותיו הגזעניות והמיזוגניות, אזהרות מהן התעלם. חצרוני, מצידו, טוען שסגירת החשבון הסבה לו נזק, אבל את הדיון הזה נשאיר כבר לבית המשפט.
במסגרת הניתוח החודשי שביצענו במשרד, החלטנו להתמקד בנראות שלו בתוצאות החיפוש של Google בסוג של אירוניה מסוימת מבחינתנו – מצד אחד אנחנו מנתחים את השם שלו בתוצאות החיפוש, אך מצד שני ככל הנראה ספק אם אכפת לו בכלל מהאזכורים השליליים הרבים שמופיעים תחת שמו בעמוד הראשון של התוצאות וצצים כפטריות אחרי הגשם. האם יכול להיות שסוף-סוף נמצא האדם שלא אכפת לו משמו ומהמוניטין שלו ברשת?
אבל בלי קשר אם מפריע לו או לא, מבט מהיר על תוצאות החיפוש של אמיר חצרוני ב-Google מעלה את המסקנה כי אין לו שום שליטה על הנוכחות האינטרנטית שלו – מעבר לפרשה מול פייסבוק, שנמצאת במקום גבוה בתוצאות החיפוש מאחר ומדובר באירוע טרי, ניתן למצוא בעמוד הראשון עוד כמה אזכורים שליליים נגדו. שתי דוגמאות בולטות הן סרטון של הראיון בו חצרוני השתתף בתכנית של אופירה וברקו, שבסופו הוא יצא מהאולפן; והדוגמה השנייה היא כתבה באתר Mako בה נכתב כי חצרוני לועג לחללי צה"ל. בכלל, רוב האזכורים השליליים של חצרוני בעמוד הראשון של תוצאות החיפוש מגיעים מאתרי חדשות למיניהם, זאת לאור האלגוריתם של Google שנותן עדיפות לאתרי חדשות ולמקורות סמכותיים אחרים שנתפסים כאמינים בעיניו.
אבל תוצאות החיפוש של Google איננה הבעיה היחידה בנוכחות האינטרנטית של אמיר חצרוני. ישנן זירות נוספות ברחבי הרשת בהן המצב של חצרוני רחוק מלהיות מלבב, ובמאמר זה נתייחס לכמה מהן.
פייסבוק
כאמור, חצרוני נחסם לצמיתות מחשבון הפייסבוק שלו אחרי שהמשיך לפרסם בו תכנים פרובוקטיביים למיניהם, בעיקר תכנים גזעניים נגד עדות המזרח, על אף אזהרות חוזרות ונשנות בנושא זה, כמו כן מספר חסימות זמניות שקיבל כעונש מאותה סיבה בדיוק. מרגע שהחשבון על שמו נחסם ברשת החברתית, הוא בעצם איבד את השליטה על הנוכחות שלו בפייסבוק – מצד אחד חצרוני לא יכול להגיב וליצור תוכן, אך מצד שני שאר המשתמשים ברשת החברתית יכולים לדון באישיות זו ככל העולה על רוחם, כמובן במסגרת תנאי השימוש של פייסבוק.
ויקיפדיה
אין זה מפתיע שנפתח ערך בויקיפדיה על שם אמיר חצרוני בעקבות הדעות השנויות במחלוקת בהן הוא מחזיק. מה שכן גרם לנו להרים גבה אחרי עיון מקרוב הוא שלאורך שמונה השנים בהן הערך על שמו קיים, בוצעו בו קרוב ל-1,000 עריכות. בחישוב גס, זה אומר שחברי קהילת ויקיפדיה שינו את הערך שלו בממוצע כל שלושה ימים. המסקנה היא שגם בחזית של ויקיפדיה חצרוני לא יוכל להביא לשינוי חיובי כלשהו במוניטין האינטרנטי שלו בגלל ריבוי העריכות.
פרופילים פיקטיבים – או אולי לא?…
על אף שפייסבוק נחשבת בתור רשת חברתית חזקה במנוע החיפוש, ישנן רשתות חברתיות אחרות, מתחרות, שיכולות להביא לשינוי בתוצאות של Google. אחת מהן, לדוגמה, היא טוויטר, בה עושה רושם שיש לחצרוני חשבון פעיל שמתעדכן פחות או יותר על בסיס שבועי.
או שמא מדובר בכלל בפרופיל פיקטיבי? בחינה של תוכן הציוצים בחשבון הטוויטר ששייך, לכאורה, לאמיר חצרוני, מעלה כי הטקסטים שמפורסמים בו בעיקר שמים אותו למשל ולשנינה. הציוצים הללו עוסקים בעיקר בקידום השתמטות משירות חובה בצה"ל, גזענות נגד עדות המזרח וכדומה. שום טקסט שעולה לחשבון הטוויטר הזה אינו יכול לגרום לחצרוני להיראות חיובי, ולכן עולה החשד שמדובר באחד מזויף. אבל במחשבה שניה, צריך לזכור שעדיין אנחנו מדברים על חצרוני – ולכן אי אפשר לדעת בוודאות.
חשבון אחר בו חצרוני לכאורה מחזיק הוא באינסטגרם. במקרה זה כבר קשה להטיל ספק על כך שמדובר בחשבון פיקטיבי, מאחר ובתיאור שלו אמיר חצרוני מוגדר כ"האיש השנוא ביותר בישראל". ולמה שהוא יגדיר את עצמו ככה קבל עם ועדה?
המסקנה, מנקודת ההנחה שבשני המקרים מדובר בחשבונות פיקטיביים, היא שגם אם חצרוני עצמו יפתח חשבון אותנטי ברשתות החברתיות הללו הוא יתקשה להביא לשינוי במוניטין שלו מאחר והוא יאלץ להיאבק בחשבונות המזויפים שכבר רשומים על שמו.
אופציה נוספת היא פתיחת ערוץ יוטיוב על שמו. גם במקרה הזה קיים ערוץ על שם אמיר חצרוני, אך אי אפשר לדעת האם הוא באמת בשליטתו או לא. היתרון שערוץ יוטיוב מקנה הוא הנראות של סרטונים במנוע החיפוש של Google, זאת מאחר ומדובר בפלטפורמה חזקה בפני עצמה שגם נמצאת בבעלות החברה. הנראות המשופרת באה לידי ביטוי בחיפוש של Google באמצעות הצגה של תמונה ייצוגית (Thumbnail בלעז) מהסרטון בתוצאות, מה שכמובן מושך את העין של הגולש הרבה יותר מכותרת טקסטואלית רגילה.
אתר בית אישי – הבסיס לנוכחות אינטרנטית עם שליטה
על אף שקל יותר להגיע לאנשים דרך הרשתות החברתיות, אתר אישי מגיע עם יתרון אחד גדול ממנו אי אפשר ליהנות אצל פייסבוק ומתחריה – חוסר תלות בגוף שלישי שעלול לצנזר תוכן או לחסום את המשתמש, כפי שחצרוני חווה על בשרו לא מזמן. אתר אישי על שם חצרוני יכול לא רק להתברג בתוצאות החיפוש, אלא גם להוות פלטפורמה בה הוא יכול להתבטא באופן חופשי יותר בהשוואה לרשתות החברתיות. אילו היה לו אתר אישי, הנזק מאובדן המידע והתוכן שנגרם לחצרוני מחסימת חשבון הפייסבוק שלו היה שולי יחסית.
בנוסף, יש חשיבות גדולה בהחזקה של דומיין על שם מלא, בעיקר כאשר מדובר באישיות מוכרת לציבור. גם אם בפועל לא יוקם אתר על הדומיין זה לפחות ימנע מגורמים אחרים, בדרך כלל עוינים לאותה אישיות כמו שראינו עם החשבונות הפיקטיביים שנפתחו בשם חצרוני, לעשות בו כרצונם ולשלול עוד אפשרות לשלוט בנוכחות האינטרנטית. מאחר ואנחנו גרים בישראל, לדומיין בעברית יש יתרון קל על פני דומיין באנגלית.
לסיכום, למרות שנראה כאילו לחצרוני לא כל כך אכפת מהשם שלו ואיך הוא נראה בעיני אחרים, אנו בטוחים שזה בעייתי מבחינתו, שאין לו פלטפורמה אינטרנטית משלו בה הוא יכול להביע מסרים מבלי להיות תלוי בגורם חיצוני.
צפו במצגת שהכנו על הנושא:
