האינטרנט לא שוכח, ולפעמים גם לא סולח, בעיקר כשמדובר על כתבות שליליות או בעייתיות שמופיעות באתרי חדשות גדולים וקטנים, כמו YNET, גלובס, דהמרקר, כלכליסט, הארץ ועוד רבים. מה שבעבר היה נחשב לבלתי אפשרי – למחוק כתבה מאתר חדשות, ועוד כתבה שהנושא שלה הוא אדם או
בעקבות הפרסומים האחרונים שלנו על אתר "תולעת המשפט" ואתרים המציגים מסמכים משפטיים אחרים, קיבלנו פניות נוספות מאנשים ומחברות, אשר סובלים ונפגעים מאותם פרסומים דיסקרטיים ואינטימיים, המפורסמים בצורה ציבורית וכללית באתרי פסקי הדין. בחודש האחרון שמנו לב לעלייה משמעותית בכמות הפניות דרך האתר ודף הפייסבוק שלנו,
לא הרבה יודעים, אבל ניהול מוניטין לעסקים, חשוב לעיתים יותר מניהול מוניטין לאנשים פרטיים. עסק קטן או בינוני שמפרנס כמה משפחות ומועסקים בו מספר לא מבוטל של עובדים, יכול להגיע לפשיטת רגל כתוצאה מביקורות שליליות או חוות דעת רעות, כאשר לקוחות חדשים נמנעים מלהגיע או
מנהלים דף עסקי באחת הפלטפורמות המאפשרות השארת חוות דעת וביקורת? בטח אתם מכירים את Google My Business, זאפ, רסט-Rest, תן ביס, דוקטורס ועוד. בכל האתרים הללו, ניתן להשאיר ביקורות חיוביות ושליליות, על פי חווית הלקוח ומקבל השירות. ברוב המקרים אין אפשרות למחוק את התגובה, אלא
אתם מנהלים עסק או מעניקים שירות, משתדלים להעניק את החוויה הטובה ביותר, להשאיר את הלקוח מרוצה, ובערב מגלים שנוספה לדף ה-Google My Business שלכם ביקורת שלילית. לעיתים רחוקות, מדובר בלקוח שהתבלבל בשם העסק והעניק לכם "מתנה" בדמות ביקורת שלילית, על אף שהוא לא ביקר אף
על אתר תולעת המשפט דיברנו כבר כמה וכמה פעמים. ככל שעובר הזמן, מצטברות אצלנו במערכת פניות רבות מאנשים פרטיים, אנשים בעלי נוכחות ציבורית ואף חברות ועסקים – כולם מבקשים לדעת איך אפשר לפעול נגד אתר תולעת המשפט, שמסרב בכל תוקף להסיר ולמחוק מסמכים משפטיים הכוללים
כולנו מכירים את תוצאות החיפוש של Google (מה שמכונה התוצאות האורגניות). איך Google מדרג את תוצאות החיפוש? זה כמובן נושא מורכב, אבל אם נפשט את זה, אפשר להגיד כי הדירוג מתבצע בהתאם לציון הרלוונטיות של העמוד לשאילתא – לפי מאות פרמטרים שונים. אז כמו שיש אלגוריתם
תקופת הקורונה מביאה עימה אתגרים רבים בכל תחומי החיים, בדגש על כלכלה ומציאת תעסוקה. בכתבה מיוחדת שהתפרסמה באתר "התעשייה", מאור קפלנסקי, מנכ"ל eBrand, הסביר כיצד ניהל את תהליך הגיוס של עובדים חדשים בזמן הקורונה. במהלך הגיוס, קפלנסקי שם לב שכמעט ואין אזכורים למיתוג המעסיק, כלומר
"הזכות להישכח" אומנם מעוגנת בחוק במדינות אירופה, אבל כנראה שפה בישראל, בדומה לעוד הרבה דברים, אנחנו הרחק מאחור. מה שברור ומובן במדינות המערב, עדיין לא חלחל עד הסוף אצלנו, אפילו בקרב אנשי דיגיטל ואינטרנט, שיודעים ומכירים את ההשפעות ארוכות הטווח של ידיעות, מאמרים, כתבות ואזכורים
אנחנו סוגרים כמעט חצי שנה בצל מגפת הקורונה, כאשר הגל השני מכה בעוצמה גם בישראל וגם בשאר מדינות העולם. עם זאת, אנחנו עדיין לא במצב של סגר כללי בימים אלו, והשלטונות מנסים להחזיר את החיים למסלולם, גם אם הם לא יהיו כפי שהיו בעבר. מה
