אמנם הבחירות המקומיות יערכו רק באוקטובר, אבל ניתן להבחין בהתקרבותו של יום הבוחר כבר עכשיו – בין אם בשלטי ענק בכביש מהיר, או מודעות פרסום באינטרנטאבל כמו בכל מערכת בחירות, לצד הקמפיינים החיוביים שאמורים לפאר ולרומם את שמו של המועמד, ניתן למצוא גם קמפיינים שליליים והרסניים, שנועדו להכפיש את המתחרים.
בשנים האחרונות, הזירה הוירטואלית, ובעיקר פייסבוק, הפכה להיות כר פורה לקמפיינים שליליים שמשתלחים במועמד כזה או אחר – כמעט ללא רסן. ארסנל האמצעים מגוון ויכול לנוע החל מידיעות שקריות ועד להפעלת צבא של פרופילים פיקטיביים שתפקידם להטות את דעת הקהל לכיוון מסוים.
איתמר שמעוני כמקרה בוחן
לפני חודש הכריז איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון הקודם, כי יתמודד בבחירות 2018 במטרה לכבוש את העיר מחדש. כזכור, בפברואר 2017 הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות מס, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. בנוסף, בדצמבר 2017 נסגר נגדו תיק בנושא עבירות מין. בין אם יש צדק בחשדות נגדו ובין אם לא, התיקים השונים שנפתחו נגדו משמשים כדלק עבור המתנגדים לו.
כיצד זה בא לידי ביטוי? אחד מהאמצעים הוא שימוש בדפי פייסבוק שליליים. למשל, דף בשם "פוסטים אפשריים של איתמר שמעוני". בפוסטים שמפורסמים בדף זה, שחשוב לציין שמוגדר בפייסבוק בתור דמות בדיונית (תיכף נחזור לזה), אותו "איתמר" מציג את עצמו בגלי רשי כמושחת שמחפש סיקור תקשורתי בכל מחיר, כמו כן הוא בז לתושבי העיר "המטומטמים", כדבריו, שממשיכים לבחור בו. הדף השני נקרא "איתמר פשעוני", משחק מלים בין פשע לבין שם המשפחה של המועמד, שמציג אותו כפושע.
ההבדלים בין הדפים השליליים
אז מה ההבדל בין שני הדפים, ששניהם כמובן מהווים קמפיין בחירות שלילי נגד שמעוני? נתחיל קודם כל בפן הטכני של הדפים – בעוד "פוסטים אפשריים" מוגדר מראש כדמות בדיונית, משמע אין לקחת אותה ברצינות ואולי הכוונה כאן היא בעיקר סאטירית; העמוד "איתמר פשעוני" מוגדר כעמוד מסוג פוליטיקאי, כלומר הדף מתיימר לייצג לכאורה אדם אמיתי, גם אם ברור לקורא כבר במבט ראשון שאת משפחת פשעוני לא תמצאו בדפי זהב.
הבדל חשוב נוסף הוא התייחסות ישירה והרבה יותר בוטה של "איתמר פשעוני" לתיקים נגד שמעוני. הוא משתמש באמצעים שונים כמו ציטוטים מכתבת פרופיל על שמעוני שפורסמה ביוני באתר הארץ. כמו כן ניכרת השקעה באמצעים ויזואליים, שהושקעו בהם זמן וכסף, כמו סרטון שמציג את הבחירה בשמעוני כבחירה בכסא ריק מאחר וראש עיר שמואשם בפלילים אינו יכול לנהל עיר. לעומת זאת, ב"פוסטים אפשריים" לא תמצאו רמה כזו של השקעה.
פייסבוק, בתור הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם, גיבשה מדיניות בכל נושא שעלול להפוך לבעייתי. אחד הפרקים של כללי הקהילה מתייחס ליושרה ואותנטיות. פרק זה כולל שני סעיפים שרלוונטיים לדיון שלנו: הראשון עוסק במצג שווא והשני בחדשות מזויפות. האם הפעילות של שני הדפים מהווה עבירה על כללי הקהילה? בואו נבדוק.
חדשות מזויפות
נושא החדשות המזויפות, או "פייק ניוז" בלעז, עלה לכותרות במסגרת הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב בהן זכה טראמפ. על פי הכתוב בכללי הקהילה, ישנו "קו דק בין חדשות מזויפות לבין סאטירה או דעה". המשמעות היא שאין לפייסבוק אפשרות לבדוק האם כל סיפור שעולה לאינטרנט ואינו נכון הוא מאמץ סאטירי או ניסיון להפצת חדשות כוזבות.
מאחר ומדובר בסוגיה עם הרבה שטח אפור באמצע, פייסבוק איננה מוחקת תכנים שחשודים כחדשות מזויפות. במקום זאת, האלגוריתם רק מצמצם את החשיפה לאותם תכנים, שמסומנים ככאלה על ידיו ובאמצעות משוב מחברי הקהילה. המשמעות היא שגם אם שני הדפים נגד שמעוני עוברים על כלל זה, אין זה מספיק כדי להורידם מהרשת.
מצג שווא
"אותנטיות היא אבן הפינה של הקהילה שלנו", נכתב ברציונל של מדיניות פייסבוק בנושא מצג שווא. מדיניות זו אוסרת במפורש להתחזות לאחרים תוך שימוש בתמונות שלהם ו/או יצירה של דף שמתיימר לדבר בשם אדם אחר ללא אישורו.
כאן העניינים הופכים למעניינים יותר. בואו נבחן את העובדות היבשות: ראשית כל, שני הדפים השליליים משתמשים בתמונות של שמעוני ומדברים בשמו. בנוסף, כמו שכבר ציינו לעיל, במקרה של "פשעוני" הדף מתיימר לייצג פוליטיקאי קיים בעוד "פוסטים אפשריים" מכריז על עצמו מראש כדמות בדיונית.
האם יש קייס?
אך האם זה מספיק כדי לבקש מפייסבוק למחוק את הדפים הללו? קשה לתת תשובה ודאית. אמנם עושה רושם שהקייס נגד "פשעוני" מוצק יותר בהשוואה ל"פוסטים אפשריים", אבל מאחר וכל התלונות להסרת דפים פוגעניים נבדקים ע"י אדם ולא ע"י אלגוריתם, קשה לדעת מה תהיה החלטתו אם תוגש תלונה נגד דפים אלה.
בכל אופן, ניתן לדווח נגד דפים אלה בכל עת באמצעות לחיצה פשוטה על כפתור שלוש הנקודות שמתחת לתמונת הקאבר של העמוד, אז בחלון ששואל מה הבעיה לבחור ב"הוא לא אמיתי" ולהמשיך משם על פי ההוראות.
