פייסבוק

מצוקת הדיור הקיימת בישראל בשנים האחרונות הביאה לעלייה חדה במחירי השכירות בכל רחבי הארץ. הדירות עצמן לא השתנו, אך המחיר הגבוה והביקוש הרב הביאו, הן את השוכרים והן את המשכירים, למיין את האפשרויות שעומדות בפניהם בקפידה.

מהניסיון שלנו בניהול מאות אתרי תדמית בשנים האחרונות, עולה כי הדפים הנצפים ביותר באתר הם דווקא עמודי האודות (או פרופיל החברה) ועמודי הצוות (או מי אנחנו). עמודים אלה, שלכאורה אין להם משמעות מכירתית/שיווקית, קובעים בהרבה את אפקט הרושם הראשוני שמתקבל אצל הגולש (במיוחד אם לו

רק לפני קצת יותר משנה סיפרנו לכם כאן על משבר המוניטין של אנתוני ווינר, חבר הקונגרס מטעם מטעם מדינת ניו-יורק, אשר נאלץ להתפטר מתפקידו אחרי שנאלץ להודות כי שלח ליותר מחמש נשים צילומים בעלי אופי מיני בלתי הולם. ההוא הוסיף חטא על פשע כשטען בתחילה כי החשבון שלא נפרץ, אך לבסוף נאלץ להודות ששיקר.

בדרך כלל אנחנו נוהגים לכתוב ולדבר על נבחרי הציבור שלא עושים עבודה טובה בזירה המקוונת בכלל ובמדיה החברתית בפרט. הסיבה לכך היא שהרבה יותר קל לדבר על טעויות כאלה ואחרות, מאשר למצוא מישהו שעושה זאת נכון. בסוף, מלבד האתר המרשים, מחזיק סטאב בחשבונות פעילים בארבע רשתות חברתיות מובילות ברחבי תבל: פייסבוק, טוויטר, גוגל פלוס ועוד.

פעם היו שלוש צלעות עיקריות לפרמטרים שייקבעו לבסוף את קבלתנו לעבודה (אם לא מתייחסים לפרוטקציה כאחד מהפרמטרים…): קורות החיים, ראיון העבודה והמלצות. היום ישנה צלע רביעית לא פחות חשובה – ואולי אף חשובה משלושת האחרות: המוניטין האינטרנטי שלנו. בעידן בו כל אחד מקיים ישות אינטרנטית, גם אם זה רק לצרכים חברתיים, צריך לזכור כי המידע עליה חשופה ונגישה – לטוב ולרע.