בעוד מספר שבועות (אחרי פגרה ארוכה…), תתכנס מליאת הכנסת במתכונתה החדשה. את 120 הכיסאות יאיישו גם 41 חברי כנסת חדשים -חלקם מוכרים יותר, חלקם מוכרים פחות – וינסו להצדיק את המנדט שהעם נתן להם. מעבר לעבודה הפרלמנטרית, יש להניח שתשומת לבם תוקדש למה שמכנים "הקשר עם הבוחר". זהו ביטוי עדין למושג שהכוונה האמיתית שלו היא לחזק את הסיכויים של חבר הכנסת לבסס את מעמדו בקרב הציבור – במטרה להיבחר גם לקדנציה הבאה…
אחת מהאינדיקציות לאפקט של ה"קשר עם הבוחר", היא המוניטין של חבר הכנסת החדש. וכשהיום מדברים על מוניטין, בעיקר מתכוונים למוניטין באינטרנט – ובאופן יותר ספציפי – למוניטין בתוצאות החיפוש. כבר כתבנו פה לא פעם על המשמעות ה"רושם הדיגיטלי הראשוני" שמתקבל מתוצאות החיפוש של Google ברגע שמחפשים שם של בן אדם או מותג. במקרה של חברי הכנסת החדשים, המשמעות מקבלת משנה תוקף, היות ואחת מהדרכים המרכזיות שהציבור יכול לקבל עליהם מידע – היא על ידי חיפוש שמם ב-Google.
אז בואו נבדוק מה מצבם:
מדד eBrand למוניטין האינטרנטי של חברי הכנסת מורכב מבחינה תוצאות החיפוש תחת שמו של חבר/ת הכנסת החדש/ה ב- Google ישראל, עם התמקדות ב- 10 התוצאות הראשונות (העמוד ה- 1). מבין תוצאות אלו בדקנו כמה מהאזכורים הם אזכורים שליליים, כמה נייטראליים, כמה חיוביים וכמה עם שליטה (כלומר אזכורים הנמצאים בפלטפורמה אינטרנטית של הח"כ – כמו אתר, או עמוד פייסבוק לדוגמא. אזכור שלילי יכול להיות מסמך משפטי שקושר את חבר/ת הכנסת החדש/ה לפרשה בעלת גוון פלילי, התבטאויות חריפות ופוגעניות, או כותרת בעלת קונוטציה שמציגה אותו באור שלילי.
אזכור חיובי לעומת זאת, הוא אזכור שכבר מהכותרת מציג את חבר/ת הכנסת החדש/ה באור חיובי כמו זכייה בתואר כלשהו, קידום משמעותי, עשייה ציבורית חשובה ופורצת דרך וכדומה. באזכורים הנייטראליים יש בדרך כלל מידע נייטראלי על חבר הכנסת או חדשות אודותיו (כמו עמוד ויקיפדיה למשל).
מהנתונים (נכון לאמצע אפריל) הוצאנו שני מדדים:
[dt_list style="1" bullet_position="" dividers="false"][dt_list_item image=""]מדד פופולאריות – מהווה שכלול של כמות התוצאות ש- Google מוצא תחת שמו של חבר הכנסת (ביטוי מדויק) כפול נפח החיפוש המוערך של שמו (ביטוי מדויק)[/dt_list_item][dt_list_item image=""]מדד מוניטין – שכלול לפי משקלים של התוצאות השליליות, החיוביות, הנייטראליות ואלו עם השליטה.[/dt_list_item][/dt_list]
הממצאים שמצאנו מעניינים, חלקם מפתיעים יותר וחלקם מפתיעים הרבה פחות. כמה בולטים:
[dt_list_item image=""]אורן חזן, חבר הכנסת הצעיר של הליכוד, כוכב ארץ נהדרת הוא בעל המוניטין השלילי ביותר (מדד מינוס 1.5) – הרבה הודות לבאזז התקשורתי שנוצר סביבו בעקבות הגילוי כי היה מנהל קזינו בעברו. אגב, לא בטוח שהאזכורים האלו כל כך שליליים מבחינתו[/dt_list_item][dt_list_item image=""]עאידה תומא, מהרשימה המשותפת, אם מדד המוניטין הטוב ביותר (2.4). נראה אם היא תצליח לשמור עליו במהלך כהונתה…[/dt_list_item][dt_list_item image=""]שרון גל הוא חבר הכנסת החדש המוכר ולכן גם הפופולרי ביותר. לא מפתיע, בהתחשב בכך שכאיש תקשורת לשעבר, הוא רחוק מלהיות אלמוני לציבור הרחב (ול- Google). אחריו, גם לא מפתיע, נמצא ינון מגל – גם כן דמות תקשורתית ומתוקשרת.[/dt_list_item][dt_list_item image=""]הפחות מוכרים לפי Google, הם בעיקר חברי הרשימה המשותפת, אבל סביר להניח שאם היינו מחפשים את שמם בשפה הערבית, היינו מקבלים תוצאות הפוכות…[/dt_list_item]
3 טיפים לחברי הכנסת החדשים שרוצים לשפר את מצב המוניטין האינטרנטי שלהם:
1. יצירת נכסים עם שליטה (פייסבוק לא מספיק) – אתר בית היום זה דבר בסיסי. ממש כמו עמוד פייסבוק. מעבר לזה שהוא עוד תוצאה ב- Google, הוא גם פלטפורמה עצמאית בה ניתן ליישם פונקציות רבות, שלא ניתן ליישם רק באתר אינטרנט. מעבר לאתר הבית, יש רשתות נוספות שצריך לייצר בהם נוכחות ולעדכן בהם תוכן – יוטיוב, טוויטר, אינסטגרם ועוד.
2. יחסי ציבור באינטרנט – Google כבר מזמן יודע לתת חוזק לאתרי החדשות המובילים (YNET, NRG, WALLA וכו'). מערך יחסי הציבור (או הדוברות) של חבר הכנסת, חייב להיות מודע לכך ולתת משנה תוקף לדחיפת אייטמים חיוביים באותם אתרים (החיסרון – חוסר שליטה שיכול לתבטא בטוקבקים שליליים)
3. תחזוקה ומעקב – לשים Google Alerts (התראות Google) זה חובה. מעבר לזה לבדוק מדי פעם את התוצאות חיפוש – זה בטח לא יזיק…
[table id=3 /]
